העלה קובץ .srt וקבל קובץ .vtt שמתנגן בכל דפדפן. בלי העלאה לשרת, בלי חשבון, בלי סימן מים.
דפדפנים לא מפרשים את פורמט SRT. אם תוסיף אותו לרכיב `<track>` של HTML5 לא יקרה כלום: בלי אזהרה, בלי כתוביות. הפורמט הנתמך הוא WebVTT, ושניהם דומים מספיק כדי שההמרה תהיה מכנית לחלוטין: אותם זמנים, אותו טקסט, כותרת בהתחלה, ונקודה במקום פסיק במילישניות.
ובכל זאת, רוב הממירים נכשלים על קבצים אמיתיים: קובץ כתוביות שהורד מאיפשהו כולל בדרך כלל סימן סדר בתים, סופי שורה של ווינדוס, הגדרות מיקום ותווים ש‑WebVTT מפרש כתגיות. כל זה נפתר לפני שנוצר הקובץ הסופי.
או הדבק את הטקסט ישירות. הוא מעובד בדפדפן שלך ולא נשלח לשום שרת.
תראה כמה כתוביות עובדו ואת משך הזמן שלהן, לצד הקובץ המומר.
מוכן לרכיב `<track>`, לנגן, או לכל שימוש שדורש WebVTT.
פחות משנדמה, אבל מספיק כדי שאחד ייפול איפה שהשני עובד. קובץ WebVTT חייב להתחיל במילה WEBVTT בשורה הראשונה; אם היא לא מופיעה, הדפדפן זורק את כל הקובץ בלי אזהרה. המילישניות מופרדות בנקודה, לא בפסיק. והמספור הרציף, חובה ב‑SRT, לא משחק כאן שום תפקיד.
יש הבדל רביעי שעליו נופלים רוב הממירים הפשוטים: ב‑WebVTT הטקסט נקרא כ‑HTML. סימן & או סימן «קטן מ» בלי קידוד (escape) נקראים כתגית ויכולים לשבש את שאר השורה. כאן מקודדים אותם כראוי לפני יצירת הקובץ.
כשהנגן הוא חלק מדף אינטרנט. רכיב ה‑`track` של HTML5, שמניח כתוביות על וידאו באתר, מקבל רק WebVTT, ובדיוק חוסר ההתאמה הזה הוא הסיבה הנפוצה ביותר לחפש את ההמרה הזו.
גם שידורי HLS דורשים אותו, וכך גם כמה נגנים מוטמעים וכמה פלטפורמות וידאו ארגוניות. מחוץ לדפדפן העניין מתהפך, ורוב התוכנות מעדיפות SRT, אז כדאי להחזיק את שני הפורמטים.
העלה אותו וקבל את הטקסט עם חותמות זמן, כל דובר מזוהה וסיכום. אין צורך בחשבון כדי להתחיל.