מה זה קובץ SRT

קובץ .srt הוא לא יותר מטקסט. פותחים אותו בפנקס רשימות, קוראים אותו במבט אחד ועורכים אותו כמו כל מסמך. שום דבר לא חי בתוכו — לא וידאו, לא קול, לא תמונות — רק משפטים, וכל אחד נושא את הרגע שבו הוא נכנס ואת הרגע שבו הוא יוצא.

הוא יצא מתוכנה משנות התשעים — SubRip, ומכאן השם — שתפקידה היה לחלץ כתוביות צרובות מתוך DVD. מהתוכנה לא נשאר כלום; מהפורמט נשאר הכול, כי התברר שהוא פשוט מספיק כדי שכל דבר יידע לקרוא אותו.

מה יש בפנים

בלוק לכל כתובית, כולם גזורים לפי אותה תבנית:

1
00:00:04,120 --> 00:00:06,480
לפני שנכנסים למספרים,
בואו נראה איפה אנחנו.

2
00:00:06,600 --> 00:00:09,000
מה שלא ציפיתי לו
זו הירידה של השבוע השני.

ארבעה רכיבים, בסדר הזה:

1. מספר רץ, שמתחיל ב‑1 ולא מדלג על אף מספר.
2. הזמנים, כתובים שעות:דקות:שניות,מילישניות ומחוברים בחץ -->.
3. הטקסט, בשורה אחת או בשתיים.
4. שורה ריקה שסוגרת את הבלוק. הסר אותה והנגן כבר לא ימצא את הסוף.

הפסיק שלפני המילישניות הוא החתימה של הפורמט, והוא גם מה שמבדיל אותו מקובץ VTT, שבו נקודה תופסת את מקומו.

מה SRT לא יודע לעשות

כל השאר. ובדיוק בגלל זה הוא עדיין מחזיק מעמד שלושים שנה אחר כך.

בלי צבעים, בלי גופנים, בלי מיקום על המסך, בלי יישור, בלי רקעים. הוא לא מסוגל לומר «השורה הזו עולה למעלה כי למטה יש כיתוב». הוא גם לא יודע מי מדבר, מעבר למה שתקליד בעצמך בתוך המשפט. והוא לא מקבל מטא‑נתונים, לא פרקים, ולא כמה שפות בקובץ אחד.

קובץ .ass מאנימה יפנית מטפל בשלושת הראשונים; ‏WebVTT מטפל כמעט בכולם. ובכל זאת, כשמישהו מבקש ממך «את הכתוביות», הוא מבקש SRT.

ארבעת הפגמים שמונעים מקובץ להיטען

כש‑SRT מסרב לעבוד, זה כמעט תמיד אחד מהארבעה האלה. מהנפוץ לנדיר:

הקידוד. נשמר ב‑ANSI או ב‑Latin-1 עם תווים שאינם לטיניים, ואז או שמקבלים סימנים בלתי קריאים, או שהוא לא נטען בכלל. שמור אותו ב‑UTF-8 ונגמר הסיפור. אם פנקס הרשימות מציג לך «réunion» במקום «réunion», זו הבעיה.

סימן סדר הבתים. שלושה בתים בלתי נראים שחלק מעורכי ווינדוס שותלים בתחילת הקובץ. רוב הנגנים סובלים אותם; כמה בולעים את הכתובית הראשונה, ויש כאלה שדוחים את כל הקובץ בלי הסבר.

זמנים הפוכים או חופפים. כתובית שנגמרת לפני שהתחילה, או שמתחילה בזמן שהקודמת עוד על המסך. חלק מהנגנים מעלימים עין וחלק קופצים משם עד הסוף.

מספור שבור. מספרים שחסרים, מספרים שחוזרים, מספור שמתחיל מ‑0. כמה תוכנות — בעיקר עורכי וידאו — מפסיקות לקרוא בחור הראשון שהן פוגשות.

ארבעתם הם בעיות של איך הקובץ נכתב, לא של מה שהוא אומר: הטקסט מושלם ואופן השמירה שלו לא. בגלל זה קובץ שעובד כמו שעון ב‑VLC יכול להידחות בשדה העלאת הכתוביות של פלטפורמה כלשהי.

לפתוח ולערוך

כל עורך טקסט פשוט יספיק: פנקס רשימות, TextEdit במצב טקסט פשוט, VS Code. ‏Word לא: הוא ישמור את הקובץ כ‑.docx, או ישתול מירכאות טיפוגרפיות איפה שאין להן מה לחפש.

אם צריך להזיז זמנים, עורך טקסט לא יעזור, והגיע הזמן לפתוח משהו כמו Subtitle Edit או Aegisub. אבל כדי לתקן שגיאת הקלדה או שם שנכתב לא נכון, פנקס רשימות הוא בדיוק הכלי שצריך.

כשצריך את הטקסט, לא את הכתוביות

‏SRT הוא טקסט מפורק לחתיכות כדי להיכנס מתחת לתמונה: המשפט נקטע כל שתי שניות ופסקה אחת מתפזרת על חמישה בלוקים ממוספרים. העתק, הדבק במסמך, ואף אחד לא יצליח לקרוא את מה שיצא.

בשביל זה קיים ממיר SRT לטקסט שלנו: הוא מחבר בחזרה את המשפטים איפה שהכתובית חתכה אותם, מוריד את המספור ומחזיר לך פסקאות אמיתיות. ואם אתה מתכוון להשתמש בזה כדי לחזור לרגע מסוים בהקלטה, אפשר להשאיר את חותמות הזמן.

ואם אתה צריך את הקובץ בפורמט השני, ממיר SRT ל‑VTT מטפל בכל ההמרה — כותרת, קידוד תווים ומילישניות — בלי לשלוח כלום לשום שרת.

ואם אין לך כתוביות, רק את הווידאו?

אז אתה לא צריך ממיר אלא תמלול. העלה את ההקלטה ונחזיר אותה כתובה, עם הדקה על כל משפט, עם מי מדבר בכל רגע ועם סיכום של מה שחשוב; ואפשר להוריד ממנה SRT מוכן. בלי חשבון ובלי כרטיס כדי להתחיל.